כן לצום? לא לצום? מה לי ולזה? בועז החזן במחשבות על לקראת יום כיפור

חדשות ישראל

חדשות ישראל

בועז החזן בסיפור מעניין בו הוא דן במשמעותה של המסורת היהודית באור חדש. צמים לא רק בגלל הקב״ה, לא רק בגלל אמיתות התנ״ך אלא כי סבא וסבתא צמו, כי דורות שלמים לאורך ההיסטוריה צמו גם בתנאים לא אנושים. ואני הקטן? אני לא אשבור את השרשרת.

אחי, שמע סיפור. כשהייתי ילד בירושלים אני זוכר שלפני יום כיפור כל הילדים (ואני הבכור) ביחד עם אבא היינו לוקחים דבק סלוטייפ ומדביקים על כל המפסקים של כל ה״חשמלים״ בבית, ואפילו מוציאים את הנורה במקרר. למה? כי יום כיפור מגיע, אז שלא, אפילו בטעות, נדליק או נכבה איזה נורה. ״יום כיפור זה יום כיפור״ אבא היה אומר. לא משנה שכל השנה  היינו הולכים לכדורגל, רואים טלויזיה בשבת וחג, אבל יום כיפור- זו הייתה אווירה. אין מכוניות, אין טלויזיה, יש עיתון, ספר, משחק מונופול, יש נר נשמה על השיש וריח של עוגת שטרודל תפוחים – שרק הפכה את הצום להרבה יותר קשה. היינו בערב (אחרי תפילת ״כל נדרי״, חובה) נפגשים עם החברה, לבושים ג׳ינסים לבנים וחולצות לבנות, וכולנו נוהרים, איך לא, לכותל המערבי. לקח לנו קצת יותר מחצי שעה להגיע לקיר הענק והמיוחד בעולם הזה ולתת נשיקה. להגיד סליחה, לתת חיוך, להסתכל מסביב אולי אני מכיר איזה מישהו (או מישהי) משכונה אחרת בירושלים, ואז – חוזרים לשכונה והביתה. כולם צמים, כולם גיבורים. אין שאלות, בטח צמים- הרי אנחנו ישראלים, יהודים, שייכים.
את ימי כיפור האלה לא אשכח. ובמיוחד את הארוחה המפסקת שלפני הצום עם סבא רחמים בעל ידי הברזל ולב הזהב ועם סבתא פרידה היפה והזריזה ביותר בעולם. ארוחת חג שכוללת דגים מרק ו- ״באכש״ או ״אושפלאו״ – מאכלים בוכריים אמיתיים שגורמים לך להיות שבע ליומיים. השקט הזה בארוחה, הברכה על הלחם, חיבוק ונשיקה לאוהבים, והביתה ליום המיוחד הזה שאין כמוהו. אין מכוניות, אין טלויזיה אין רעש, יש רק תפילה, טלית לבנה, נעלי גומי, סליחה ומחילה, לב טהור.
שלא לדבר על הארוחה ה״מתחלת״ – זו שאחרי הצום, עם העוגת שטרודל תפוחים וקינמון שכל החג חיכתה בתנור. פיתה עם שמן זית וזעתר, קפה טוב. אההה, זה לא אותו טעם אם באמת צמת את כיפור או אם ״זייפת״, הטעם וגם ההרגשה בלב שונה. אחי, אין על הכיפור.
לכן, לדעתי, אם כבר שאלת מה לי ולזה? אז לדעתי כל יהודי צריך, או בוא נגיד- שווה לו- לצום ביום המיוחד הזה שאין כמוהו כל השנה. יום כיפור. מה גם שמובטח לך (בין אם אתה מאמין או אם את מאמינה או לא, מה אכפת? הבטיחו) מובטח שיכופר וייסלח לך ביום הזה שעליו נכתב: ״כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו״ (ויקרא פרק טז, פסוק ל).
האם זה אמת? האם להאמין? מה לי ולזה? כרגע זו לא השאלה, אנחנו עושים כי ההורים והסבים והוריהם לאורך כל השרשרת, לאורך כל הזמן עשו. עשו גם בתנאים לא אנושיים. אני? אני לא אפסיק את המנגינה הזו. ולא משנה מי אני. עם פיאות או עם קעקועים, זה לא משנה. אני ישראל. אני סולח ואוהב ואני משתתף ועושה. כן אני אכניס את יום כיפור הזה ללב ולכל העצמות שלי ואנקה את הכל. ואני יודע שגם אתה וגם את אחי היקרים. אז שתהיה לנו שנה שנה טובה, וגמר חתימה מצויינת לך ולי ולכל אחינו עם ישראל.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ אדיר לאתר את בעלי הזכויות בכל תמונה ותצלום שאנו עושים בו שימוש. אם בטעות השתמשנו בתצלום שאתם בעלי זכויות בו אתם מוזמנים לפנות אלינו במייל להפסקת השימוש בו.

תגובות

כתבות אחרונות

עקבו אחרינו

כתבות נוספות


Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (0) in /home/theilnewsco/public_html/wp-includes/functions.php on line 4755

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (0) in /home/theilnewsco/public_html/wp-content/plugins/really-simple-ssl/class-mixed-content-fixer.php on line 110